סירוס חתולים
מדוע לסרס?
אחת הסיבות העיקריות לסירוס חתולים היא מניעת התנהגויות אשר מפריעות לחייהם המשותפים עם בני האדם, כמו למשל סימון בשתן, אגרסיביות ושוטטות ברחבי הבית בשעות הלילה. סירוס מפחית התנהגויות אלה ב-90% מהמקרים, וב-60% מהמקרים התוצאות ייראו לעין מיד לאחר הסירוס.
הסירוס חשוב במיוחד לחתולים אשר יוצאים אל מחוץ לבית, וזאת מכמה סיבות: ראשית, זו היא דרך לנסות להשתלט על פיצוץ האוכלוסין העצום של חתולי רחוב. שנית, חתול מסורס נוטה פחות להתעמת עם זכרים אחרים, ולכן יעמיד את עצמו בפחות סכנות. נוסף לכך, סירוס גם מפחית מאוד את הסיכוי להידבק בלוקמיה ואיידס חתולים.
מהלך הניתוח
סירוס חתול הוא אחת הפרוצדורות הווטרינריות הפשוטות ביותר. הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה, כמובן, לאחר שהחתול מובא למרפאה כשהוא בצום של כשמונה שעות.
לאחר גילוח וחיטוי האזור מבוצע חתך קטן בשק האשכים, ודרכו מוציאים את האשכים במלואם ומבצעים כמה קשירות כירורגיות. בדרך כלל החתך כל כך קטן, שאין צורך בתפרי עור והוא נסגר מעצמו בתוך כמה ימים.
בזמן הניתוח, הווטרינר והטכנאי הווטרינרי מפקחים על הנשימות, דפיקות הלב, לחץ הדם ורמת החמצן של החתול.
מתי כדאי לסרס?
בדרך כלל מומלץ לסרס בגיל שישה חודשים, אם כי מחקרים הוכיחו שניתן לבצע זאת גם בגיל צעיר יותר ללא השפעות שליליות ארוכות טווח. עם זאת, חשוב לדעת שחתולים שסורסו בגיל צעיר בדרך כלל לא יפתחו מאפייני מין משניים כמו מבנה גוף שרירי יותר, לסת רחבה ושינויים במבנה הפין.
ההתאוששות
אחרי הניתוח החתול מתעורר בחדר האשפוז, ונמצא שם בהשגחה מלאה, בנוחיות ובחום במשך כמה שעות. אנו מאמינים שלנוחות החיה יש חשיבות עליונה, ומניעת כאב היא חלק בלתי נפרד מהטיפול בה.
הואיל והפרוצדורה קצרה ופשוטה מאוד, גם ההתאוששות בדרך כלל מהירה, ואורכת בערך יום. לאחר הניתוח לא אמורים להיות דימומים או נפיחויות. לצד זאת, לא מומלץ לקלח את החתול כשבועיים לאחר הפרוצדורה, ויש לחכות עד להחלמה מלאה של החתכים.
כמה מיתוסים
"חבל לסרס חתול מבוגר, ההתנהגות שלו כבר לא תשתנה" - לא נכון. למעשה, נמצא כי לסירוס בכל גיל עדיין יש השפעה חיובית מבחינת הפסקת השתנה (סימון) בבית ומיתון אגרסיביות.
"חתולים שסורסו בגיל צעיר יישארו קטנים" - לא נכון – אם כי, כפי שצוין לעיל, הם אכן יהיו בעלי פחות מאפיינים זכריים דוגמת לסת רחבה ומסת שריר גדולה.
"לחתולים שסורסו בגיל צעיר יהיה צינור שתן צר יותר וסיכוי גבוה לחסימת שתן" - לא נמצא נכון.
עיקור חתולות
מדוע לעקר?
עיקור בגיל צעיר (לפני ייחום ראשון) ימנע גידולי עטין ובעיות רפואיות אחרות – ועיקור בכל גיל ימנע הריונות לא רצויים ותקופת ייחום קשה, ועשוי לסייע משמעותית גם במקרים של סימון הבית בשתן.
לצד מניעה של דלקות עטין, העיקור מסייע גם במניעה של דלקת הרחם (פיומטרה), מצב מסכן חיים הנפוץ בעיקר בחתולות מבוגרות. בחתולות שאינן מעוקרות, ההורמון פרוגסטרון מכין את הרחם לקליטה של הריון עתידי, ובמסגרת זו מחליש את המערכת החיסונית ומעבה את רירית הרחם. הדבר מקל על חיידקים לחדור אל הרחם, והזיהום העלול להתפתח עקב כך יכול להביא לקריעת הרחם ולסכנת חיים.
לעיקור יש חשיבות מיוחדת גם מבחינת רווחתם וחייהם של כלל החתולים בישראל, אשר עשרות אלפים מהם מומתים כל שנה בהיעדר בתים. רבים אחרים מתמודדים עם חיים קשים ברחוב, ובכלל זה רעב, מחלות ותאונות. עיקור הוא הדרך ההומאנית ביותר להשתלט על פיצוץ האוכלוסין ולמנוע את לידתם של חתולים שחייהם צפויים להיות קצרים ומלאי סבל.
מהלך הניתוח
עיקור הוא ניתוח שגרתי ובטוח. עם זאת מדובר בפרוצדורה משמעותית, הכוללת פתיחה של חלל הבטן ומבוצעת בהרדמה מלאה, בהתאם.
הגיל המומלץ לעיקור הוא שישה חודשים, אם כי ניתן לבצעו החל מגיל חודשיים.
העיקור כולל פתיחה של חלל הבטן והוצאה של השחלות, החצוצרות והרחם. כלי הדם המזינים את מערכת הרבייה וצוואר הרחם נקשרים היטב ושכבות העור נתפרות מחדש.
לפני העיקור מומלץ לעשות בדיקות דם מקדימות (ספירה כללית ופאנל ביוכימיה), המסייעות להעריך את מצב הכבד והכליות ולמנוע סיכונים מיותרים.
ההחלמה
ההתאוששות מהניתוח מהירה בדרך כלל, והחתולה יכולה להשתחרר לביתה לאחר מעקב של כמה שעות במרפאה. ב-24 עד 36 השעות הבאות מומלץ להקפיד על מנוחה, והחתולה עלולה להפגין בהן תופעות לוואי של ההרדמה (חולשה, בלבול והקאות). לכן מומלץ להימנע ממזון ולתת תרופה לשיכוך הכאבים ביום הניתוח. חשוב להקפיד על תרופות במתן וטרינר בלבד! תרופות המיועדות לבני אדם עלולות להזיק ואף להרוג בעלי חיים אחרים, וגם מינון לא נכון עלול לסכן חיים.
זמן מה לאחר העיקור תיתכן נפיחות קלה באזור הניתוח כתגובה לתפרים הפנימיים. נפיחות זו בדרך כלל קשיחה למגע וללא כל הפרשה, והיא נספגת מאליה בתוך כשלושה עד ארבעה שבועות.
כמה מיתוסים
"אי-אפשר לעקר חתולה מיוחמת או חתולה בהריון" - לא נכון. בזמן ייחום ובזמן הריון מערכת הרבייה, כלי הדם והרקמות גדושים יותר, דבר המגדיל אמנם את הסיכון לדימומים, אך בהחלט אינו מונע את הניתוח.
"האישיות של החתולה תשתנה בגלל העיקור" - לא נכון. המקור לאמונה שגויה זו הוא העובדה כי האישיות של חתולות מגיעה לבגרות לקראת גיל שנתיים, ובעלי חתולים רבים מבחינים בשינויים התנהגותיים הקשורים לגיל, אך אין להם כל קשר לעיקור. השינוי ההתנהגותי היחיד הוא היעלמות ההתנהגות האופיינית לתקופת הייחום עצמה. חשוב לזכור כי חתולות עוברות ייחום פעמיים בשנה, בדרך כלל באביב ובקיץ. בשאר הזמן מערכת הרבייה שלהן אינה פעילה – כלומר, במשך רוב השנה הן מתנהגות כחתולות מעוקרות לכל דבר ועניין.
עם זאת, ייתכן כי לאחר הניתוח תחווה החתולה תיאבון מוגבר וחילוף חומרים מופחת על רקע השינוי ההורמונלי. לכן מומלץ להקפיד על תזונה נכונה לחתולות המפגינות נטייה להשמנה לאחר הניתוח.
מאת ד"ר אבישי גרינגרד, הקליניקה.